מחוז טהראן הוא הלב הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של איראן. עם הבירה הנושאת את אותו השם, הוא מאכלס יותר מ-15 מיליון בני אדם ומציג את צפיפות האוכלוסין הגבוהה ביותר במדינה. כאן נמצאים מוסדות השלטון המרכזיים, האוניברסיטאות הגדולות ביותר וכן מרכזי התעשייה והשירותים החשובים ביותר.

האזור משתרע למרגלות הדרומיים של הרי אלבורז ומשלב אדריכלות מטרופולינית מודרנית עם בזארים מסורתיים ואתרים היסטוריים. הדומיננטיות הכלכלית של טהראן מושכת מחפשי עבודה מכל רחבי המדינה ומגבירה ללא הרף את העיור.

רזאווי ח'וראסאן בצפון-מזרח איראן הוא המרכז הדתי של האסלאם השיעי. בירת המחוז, משהאד, מארחת את מקדש האימאם רזה – אחד מאתרי העלייה לרגל המתוירים ביותר בעולם, עם יותר מ-20 מיליון מבקרים בשנה. חשיבות דתית זו הופכת את האזור לצומת כלכלי חשוב לתיירות צליינות ודת.

מעבר לממד הרוחני, המחוז משמעותי גם מבחינה חקלאית ותעשייתית. זעפרן, כותנה ותעשיית הסוכר מאפיינים את כלכלת האזורים הכפריים. נישאבור ידועה בחורבותיה ההיסטוריות ובמשורר המפורסם עומר ח'יאם.

איספהאן נחשבת לאחד המחוזות החשובים באיראן – מבחינה היסטורית, תרבותית ותעשייתית. בירת המחוז נחשבת לאחת הערים היפות בעולם, והיא מאכלסת את כיכר נקש-א ג'האן, אחת מכיכרות העיר ההיסטוריות הגדולות בעולם, המוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מסגדים, גשרים וארמונות מפוארים מן התקופה הספווית מעצבים את קו הרקיע של העיר.

במקביל, איספהאן היא מרכז תעשייה וטכנולוגיה מודרני. מפעלי פלדה, פטרוכימיה וייצור טקסטיל הופכים את המחוז לאחד מאזורי הכלכלה החשובים באיראן. קאשאן ידועה בעולם בזכות השטיחים המפורסמים שלה ובזכות זיקוק מי ורדים.

פארס היא אזור הליבה ההיסטורי של פרס ומקום הולדתה של הציוויליזציה האחמנית. חורבות פרספוליס, בירת הטקסים של האימפריה הפרסית, נמצאות בפרובינציה זו ושייכות לאתר המורשת העולמית של אונסק"ו. המשמעות התרבותית והזהותית של פארס עבור האומה האיראנית כולה כמעט שאי אפשר להפריז בה.

שיראז, בירת הפרובינציה, ידועה כעיר המשוררים, הוורדים והיין – חאפז וסעדי, שניים מגדולי המשוררים הפרסיים, קבורים כאן. מבחינה כלכלית, חקלאות, תיירות והתעשייה הפטרוכימית ממלאות תפקיד חשוב. האזור מייצר כמויות משמעותיות של חיטה, כותנה ופירות הדר.

ח'וזסתאן היא האזור העשיר ביותר של איראן בנפט ובעלת חשיבות כלכלית עצומה ברמה הלאומית. המחוז מחזיק ברוב עתודות הנפט של איראן וכן במתקנים פטרוכימיים חשובים, המממנים במידה רבה את תקציב המדינה. אהוואז, בירת המחוז, שוכנת על נהר כארון ומהווה מרכז תעשייתי ומסחרי חשוב.

מבחינה היסטורית, ח'וזסתאן הייתה מרכז התרבות האלמית. ערים כמו שושטאר, עם מתקני המים ההיסטוריים שלה (אתר מורשת עולמית של אונסק"ו), ואַבּאדָאן, עם היסטוריית בתי הזיקוק שלה, מעצבות את המורשת המגוונת של האזור. המחוז גם מגוון מבחינה אתנית – אוכלוסייה דוברת ערבית, לורים ופרסים חיים כאן זה לצד זה.

מזרח אזרבייג'ן בצפון-מערב איראן היא אזור חזק מבחינה תעשייתית ותרבותית, עם רוב אוכלוסייה אזרבייג'נית-טורקית. תבריז, בירת המחוז, היא אחת המטרופולינים החשובים במדינה ומביטה לאחור על היסטוריה בת אלפי שנים כמרכז מסחרי. הבזאר ההיסטורי של תבריז הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ונחשב לאחד השווקים המקורים הגדולים בעולם.

מבחינה תעשייתית, המחוז חזק בתחומי הרכב, הנדסת מכונות, פטרוכימיה וייצור טקסטיל. הקרבה הגאוגרפית לטורקיה ולאזרבייג'ן הופכת את האזור לנקודת גבול ומעבר חשובה. מבחינה תרבותית, המורשת האזרבייג'נית מעצבת את השפה, המוזיקה והמנהגים של התושבים.

מאזנדראן לחופי הים הכספי נחשבת לאחד המחוזות המאוכלסים בצפיפות ובעלי הנוף היפה ביותר באיראן. האקלים המתון והלח הופך את האזור לגן החקלאי של איראן – אורז, תה, פירות הדר וזיתים משגשגים כאן בשפע. היערות שבחוף הדרומי של הים הכספי הם ייחודיים מבחינה אקולוגית באזור הצחיח בדרך כלל.

התיירות ממלאת תפקיד חשוב יותר ויותר: תושבי טהרן ומטרופולינים אחרים מבקרים באזור החוף כיעד נופש פופולרי בקרבת מקום. סארי, בירת המחוז, ובבול הם מרכזים מינהליים ומסחריים חשובים, בעוד שנושהר משמשת כעיר נמל.

מערב אזרבייג'ן גובלת בטורקיה, בעיראק וברפובליקת אזרבייג'ן, והיא אזור גבול מגוון מבחינה אתנית ותרבותית. אגם אורמיה, שבעבר היה אחד מאגמי המלח הגדולים בעולם, נמצא בלב המחוז — הירידה הדרמטית שלו עקב שינויי אקלים ושאיבת מים מופרזת היא אחת הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר באזור.

האוכלוסייה כוללת טורקים אזרים, כורדים ואשורים, מה שמשקף את המגוון התרבותי. אורמיה, בירת המחוז, היא מרכז מסחר חשוב. מהאבאד בעלת חשיבות היסטורית כמרכז לשעבר של רפובליקת מהאבאד (1946). חקלאות, ובמיוחד גידול פירות, היא ענף כלכלי מרכזי.

כרמאן היא ללא ספק אחת הפרובינציות הגדולות ביותר באיראן מבחינת שטח, והיא מתאפיינת בכלכלה עשירה במשאבים טבעיים. האזור מכיל מרבצים חשובים של נחושת, עפרת ברזל ופחם. מכרה הנחושת סרצ'שמה ליד רפסנג'אן נחשב לאחד הגדולים בעולם ומהווה נדבך מרכזי בתעשיית הכרייה של איראן.

בירת הפרובינציה, כרמאן, ידועה בארמונות ההיסטוריים שלה, במסגדים ובאריגת השטיחים המסורתית. באם, הידועה בציטדל שלה (אתר מורשת עולמית של אונסק"ו), ניזוקה קשות ברעידת אדמה הרסנית בשנת 2003 ונבנית מחדש מאז. ג'ירופט בעלת חשיבות ארכיאולוגית כערש אפשרי של ציוויליזציה קדומה.

אלבורז הוא המחוז הצעיר והקטן ביותר באיראן, והופרד ממחוז טהראן בשנת 2010. למרות שטחו המצומצם, הוא נמנה עם האזורים הצפופים ביותר במדינה. בירת המחוז, קראג', מונה מעל 1.6 מיליון תושבים והיא אחת הערים המאוכלסות ביותר באיראן, ומשמשת כעיר הלוויין המערבית של הבירה.

הקרבה לטהראן ורשת התחבורה הטובה הופכות את אלבורז לאזור אטרקטיבי לתעשייה ולמגורים. מפעלי תעשייה, מחסנים ואתרי ייצור רבים התמקמו באזור. הרי אלבורז מציעים גם אפשרויות לספורט חורף ולתיירות טבע.

גילאן היא פנינת החוף הירוקה של איראן לחופי הים הכספי. האקלים הלח-סובטרופי מעניק לאזור צמחייה שופעת, יערות נרחבים וחקלאות פורייה. אורז הוא התוצר החקלאי החשוב ביותר, ואחריו תה – גילאן היא אזור הגידול העיקרי של תה איראני. הנוף הציורי בין הים וההרים מושך גם תיירים רבים.

ראשת, בירת המחוז, ידועה כבירת הקולינריה של איראן וזכתה להכרה של אונסק"ו כעיר יצירתית של הגסטרונומיה. העיר בנדר-י פהלווי היא הנמל האיראני החשוב ביותר בים הכספי ומרכז מסחר משמעותי. האזור נחשב לבעל זהות גילאקית מובחנת וייחודית מבחינה תרבותית.

כרמאנשאה במערב איראן היא אזור בעל עומק היסטורי יוצא דופן ומיקום אסטרטגי. אנדרטת בהיסטון – אחת הכתובות הפרסיות העתיקות החשובות ביותר של המלך דריווש הראשון – נמצאת במחוז זה והיא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. האזור שימש במשך אלפי שנים כצומת בין מסופוטמיה לרמה האיראנית.

האוכלוסייה היא ברובה כורדית ובעלת צביון שיעי-אסלאמי. כרמאנשאה היא עיר מסחר ותעשייה חשובה עם מתקנים פטרוכימיים ומפעלים חקלאיים. המחוז גובל בעיראק, מה שמעניק לו חשיבות גאופוליטית מיוחדת. אסלאמאבאד-אֶ גַ'רְב וסונגור הם מרכזים אזוריים חשובים.

הורמוזגאן היא מחוז הנמלים והמסחר החשוב ביותר של איראן במפרץ הפרסי ובמצר הורמוז — אחד המיצרים הימיים החשובים ביותר בעולם מבחינה אסטרטגית. בנדר עבאס הוא נמל הים הגדול והחשוב ביותר של איראן ומהווה צומת מרכזי לכל סחר החוץ של המדינה. דרך מצר הורמוז זורם חלק ניכר מסחר הנפט העולמי.

האי קשם הוא האי הגדול ביותר במפרץ הפרסי ומכיל אזור סחר חופשי, המושך השקעות זרות. האזור ידוע גם בנוף החופי הייחודי שלו, במנגרובים ובסירות הדאו המסורתיות הצבעוניות. מינאב היא מרכז חקלאי ודיג חשוב.

גולסטאן בצפון איראן הוא אזור בעל אופי חקלאי ומגוון אקולוגי רב. המחוז משתרע ממרגלות הרי אלבורז ועד המישורים שעל גבול טורקמניסטן. הפארק הלאומי גולסטאן הוא אחד מאזורי השימור העתיקים והעשירים ביותר במינים באיראן, וביתו של הטיגריס הכספי (שנכחד כיום) ושל מיני חיות נדירים נוספים.

האוכלוסייה מעורבת מבחינה אתנית: טורקמנים, פרסים וקזחים חיים באזור. גורגאן, בירת המחוז, היא מרכז מנהלי וחינוכי חשוב. גונבאד-א-קאווס ידועה במגדל הנושא את שמה — אחד ממגדלי הלבנים הגבוהים בעולם (אתר מורשת עולמית של אונסק"ו). החקלאות, עם חיטה, כותנה ופתית, שולטת בכלכלה.

מרכאזי – בגרמנית „הפרובינציה המרכזית" – שוכנת בלב איראן ולמרות שטחה הקטן היא בעלת חשיבות תעשייתית רבה. בירת הפרובינציה, אראק, היא אחד ממרכזי התעשייה החשובים במדינה, עם מפעלי נשק, פטרוכימיה ומכונות. האזור נהנה מתשתית מפותחת ומהווה צומת תחבורה בין טהרן לדרום.

סאווה ידועה בגידול הרימונים שלה ובקרוואנסראים היסטוריים. הפרובינציה ממלאת גם תפקיד בתעשייה הגרעינית של איראן – באראק נמצא כור מים כבדים. בסך הכול, הייצור התעשייתי מעצב את הפרופיל הכלכלי של האזור יותר מאשר החקלאות או התיירות.

קום היא הלב הדתי של האסלאם השיעי באיראן, והיא מאכלסת את מקדש פאטמה מא'סומה, אחותו של האימאם השמיני. העיר היא מושבם של בכירי המלומדים השיעיים ביותר ומהווה מרכז הכשרה לאלפי תלמידי תאולוגיה מכל רחבי העולם האסלאמי.

מבחינה פוליטית לקום יש השפעה עצומה על הרפובליקה האסלאמית – רבים מהכמרים והפוליטיקאים הבכירים הגיעו מהעיר הזו. מבחינה כלכלית המחוז מאופיין בתיירות דתית ובתעשייה מתפתחת. קום היא גם אתר חשוב של מתקן הגרעין האיראני בפורדו.

קזבין, הממוקמת בצפון-מערב המדינה, מתהדרת בהיסטוריה עשירה כבירתה לשעבר של האימפריה הספווית. במאה ה-16 הייתה העיר מרכז פוליטי ותרבותי של איראן, לפני שהבירה הועברה לאספהאן. מורשת זו ניכרת עד היום במסגדים מפוארים, בארמונות ובבזארים.

כיום המחוז הוא אזור תעשייה ומעבר חשוב. קזבין ממוקמת על ציר התחבורה הראשי בין טהראן לצפון-מערב המדינה. הענפים הבולטים כוללים עיבוד מזון, טקסטיל והנדסת מכונות. תאקסתאן ידועה בגידול היין שלה – אחד מאזורי גידול היין העתיקים ביותר באיראן. אבייק התפתחה כמרכז תעשייתי.

יזד שוכנת בלב המדבר של מרכז איראן ונחשבת לאחת הערים העתיקות בעולם המיושבות ברציפות. אדריכלות הלבנים המסורתית, הסמטאות המבוכיות של העיר העתיקה ומגדלי הרוח המרשימים (באדגיר) הפכו את יזד ב-2017 לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. העיר היא גם מרכז של הזורואסטריות – הקהילה הזורואסטרית שנותרה באיראן מתרכזת בעיקר כאן.

יזד ידועה באריגת המשי שלה, בממתקים (במיוחד קוטאב ו-בקלבה) ובמערכת המים הייחודית שלה עם מערכת הקאנט ההיסטורית. ארדאקן ומייבוד הן ערים היסטוריות בעלות מורשת תרבותית חשובה. האזור יבש, אך עם תשתיות מים מודרניות נעשה בו שימוש חקלאי הולך וגובר.

המדאן היא אחת הערים העתיקות בעולם, והיא מקבילה לאֶקְבַּטָנָה העתיקה, בירת הקיץ של המדים והאחמנידים. תולדות האזור נמשכות למעלה מ-3,000 שנה, וממצאים ארכאולוגיים מעידים על חשיבותה של עיר זו כמרכז פוליטי ותרבותי במערב אסיה. מאוזוליאום אבו סינא (אבן סינא), הפילוסוף והרופא החשוב בעולם, נמצא בהמדאן.

המחוז שוכן בהרי הזגרוס בגובה של יותר מ-1,800 מטרים, מה שמקנה לו חורפים קרים ומושלגים. חקלאות (דגנים, תפוחי אדמה), עיבוד עור ואריגת שטיחים הם ענפי כלכלה חשובים. מלאייר היא מרכז תעשייתי נוסף, בעוד שניהאונד חשיבותה ההיסטורית כזירת קרב משנת 642 לספירה.

סמנאן היא אחת המחוזות הגדולים ביותר באיראן מבחינת שטח, אך גם אחת הדלילות ביותר באוכלוסין. האזור משתרע על פני הרמה המרכזית הצפונית של איראן וכולל חלקים מן המדבר המלוח הגדול (דַשְת-אֶ קָוִיר). האקלים יבשתי קיצוני – קיצים חמים ויבשים וחורפים קרים מעצבים את חיי היומיום.

שהרוד היא, אחרי עיר הבירה המחוזית סמנאן, המרכז החשוב ביותר ומושבה של אוניברסיטה נודעת. דמגאן היא אחת הערים העתיקות ביותר באיראן ומאכלסת מסגדים היסטוריים חשובים. גרמסאר ממוקמת באופן אסטרטגי על כביש טהרן–משהד והפכה למוקד תעשייה ולוגיסטיקה.

ארדביל, בקצה הצפון-מערבי של איראן, היא מחוז הררי עם אקלים קר ותרבות אזרית מובהקת. בירת המחוז, ארדביל, מאכלסת את מקדש שאה סאפי א-דין, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שהוא המאוזוליאום של מייסד שושלת הספווים ובעל חשיבות היסטורית עליונה.

החבל ידוע בנופיו ההרריים המרהיבים, במעיינות החמים ובהר הגעש סבלן (4,811 מ'). משקין שהר וחקל הם מרכזים אזוריים חשובים. פרסבאד שוכנת על הגבול עם אזרבייג'ן ורוסיה ומהווה צומת גבול. החקלאות וגידול הבקר שולטים בכלכלה.

זנג'אן נמצאת בצפון-מערב איראן, בין הפרובינציות קזווין, המדאן וארדביל. הפרובינציה מאופיינת הן בחקלאות והן בתעשייה, והיא כוללת מרבצים משמעותיים של עופרת, אבץ ומתכות נוספות. מכרה אנגוראן נחשב לאחד ממכרי האבץ והעופרת הגדולים בעולם.

בירת הפרובינציה, זנג'אן, ידועה בייצור סכינים אמנותי ובשטיחים ארוגים. סולטניה, עיירה קטנה בפרובינציה, מאכלסת את המאוזוליאום המרשים של ח'אן אולג'ייתו מן המאה ה-14 – יצירת מופת של האדריכלות ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. אבהר וחורמדארה הם מרכזים כלכליים נוספים בפרובינציה.

דרום ח'וראסאן הוא מחוז דליל אוכלוסין של מדבר והרים בדרום-מזרח המדינה, הגובל באפגניסטן. האזור מאופיין גאוגרפית במדבר דשת-י לוט – אחד המקומות החמים והיבשים ביותר על פני כדור הארץ (אתר מורשת טבע עולמית של אונסק"ו). הכלכלה נשענת על חקלאות (זעפרן, ברבריס, כותנה) ועל כרייה.

בירג'נד, בירת המחוז, היא המרכז התרבותי והמינהלי של האזור. טבאס, הידועה בגנה ההיסטורי, נהרסה כמעט לחלוטין ב-1978 בעקבות רעידת אדמה הרסנית. פרדוס הוא מרכז חקלאי חשוב ונקרא על שמו של המשורר הפרסי המפורסם.

בושהר שוכנת לאורך החוף הצפוני של המפרץ הפרסי והיא אחד המחוזות החשובים ביותר באיראן מבחינת אנרגיה ונמלים. בבירת המחוז, הנושאת את אותו שם, נמצא הכור הגרעיני האיראני הראשון, שהושלם בסיוע רוסי בשנות ה-2010. מתקן הגרעין הפך את בושהר למוכרת בזירה הבין-לאומית והוא סמל לשאיפותיה של איראן בתחום הגרעין האזרחי.

נמל בושהר הוא נקודת מעבר חשובה לסחורות במפרץ הפרסי. בוראז'אן היא מרכז תעשייתי מתפתח עם מתקנים פטרוכימיים. האזור ידוע באקלים הטרופי-חם שלו, ביערות המנגרובים השופעים ובתרבות החוף הערבית-פרסית המסורתית. הכלכלה נשענת על דיג, פטרוכימיה וייצור אנרגיה.

אילאם היא מחוז קטן אך חשוב מבחינה אסטרטגית במערב איראן, על גבול עיראק. האזור מאופיין ברובו ברכסי הרי הזאגרוס ומאוכלס באוכלוסייה לורית-כורדית. המחוז נפגע קשות במיוחד במהלך מלחמת איראן–עיראק (1980–1988) ועד היום סובל מתוצאות הסכסוך.

בירת המחוז, אילאם, היא מרכז מנהלי ומסחרי צנוע. דהלוראן ומהרן נמצאות סמוך לגבול העיראקי ויש להן חשיבות אסטרטגית לתנועת הגבול. הכלכלה מבוססת על נפט, גידול בעלי חיים וחקלאות מוגבלת. עתודות גז טבעי מציעות פוטנציאל פיתוח.

מחוז הררי זה בדרום איראן הוא אחד האזורים המאוכלסים דליל והבודדים ביותר במדינה. השטח ההררי והפראי של הרי הזגרוס שולט בנוף. האוכלוסייה, המורכבת ברובה מקבוצות הלור, שומרת על מסורת נוודית חזקה.

יזדז' היא בירת המחוז והמרכז העירוני החשוב ביותר. דוגונבאדן (המוכרת גם בשם גאשסראן) חשובה בזכות שדות הנפט שלה. האזור סובל ממחסור בתשתיות ומהדרה כלכלית. למרות זאת, הנוף ההררי המרשים מציע פוטנציאל לתיירות אקולוגית.

צ'הרמהל ובח'תיארי הוא מחוז הררי גבוה במרכז-מערב איראן, הידוע בנופי הזגרוס המרהיבים שלו, בקיצים הקרירים ובחורפים המושלגים. המחוז הוא ביתם של הבח'תיארים, אחת מקבוצות השבטים הנוודיות הגדולות באיראן, המפורסמות בנדידות העונתיות שלהן בין מרעה הקיץ למרעה החורף.

שאהרקורד, בירת המחוז הגבוהה ביותר באיראן, נמצאת בגובה של למעלה מ-2,000 מטרים. האזור הוא מקורם של כמה נהרות איראניים חשובים, ובהם הקרון, הנהר הארוך ביותר באיראן. חקלאות (תפוחי אדמה, שעורה) וגידול בעלי חיים מעצבים את הכלכלה. בורוג'ן ולורדגן הם מרכזים אזוריים נוספים.

כורדיסטן במערב איראן היא מחוז בעל זהות תרבותית חזקה וייחודית. האוכלוסייה הכורדית ברובה מטפחת מסורת עשירה בשפה, במוזיקה, במלאכת יד ובתלבושת. מבחינה פוליטית, האזור מאופיין היסטורית במתחים בין שאיפות לאוטונומיה כורדית לבין השלטון המרכזי.

סננדג', בירת המחוז, היא מרכז תרבותי תוסס עם סצנת מוזיקה חשובה – המוזיקה הכורדית של אזור זה ידועה במלודיה שלה ובעומק הלירי שלה. סאקז היא אחת הערים החשובות בכורדיסטן האיראנית ומרכז כלכלי. מריוואן שוכנת באופן ציורי ליד אגם סמוך לגבול עיראק וידועה בעושרה הטבעי. בנה היא מוקד חשוב למסחר גבולות.